עמוד ראשי
חמוטל בר-יוסף נולדה בשנת 1940 בקיבוץ תל-יוסף, ועד 1948 גרה בבית אלפא, תל-עדשים, בית זרע, כפר ורבורג ועין ורד. הוריה עלו לארץ מאוקראינה (אז פולין) בשנת 1936. רוב בני משפחתם נספו בשואה. ביולי 1948 נהרג בנם היחיד מנחם במלחמת השחרור. גרה בירושלים החל משנת 1976.
עבדה כמורה לספרות בבתי ספר תיכוניים ובאגף לתכניות לימודים של משרד החינוך. בשנים 2004-1987 עבדה כמורה וחוקרת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, והקימה שם בשנת 1993 מסלול לימודים לתואר שני בכתיבה יוצרת. בעלת דרגת פרופסור מן המניין. החל מ 2003 פרופסור אֶמֶריטה. לימדה ספרות עברית גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות בקייב, מוסקבה, ניו יורק, שטוקהולם, פוזנן, במכון הרטמן בירושלים, במכללת הרצוג באלון שבות ובמכינה הקדם צבאית עין פרת.
קוראת וכותבת בשפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, יידיש, ערבית.
פרסמה עשרות מאמרים בעברית ובשפות אחרות ו -12 ספרי מחקר ו: מטאפורות וסמלים ביצירתו של א"נ גנסין (1987); על שירת זלדה (1988, 2006); הרשימה כז'אנר של מערב מריאליזם לסימבוליזם (1989); מגעים של דקאדנס: ביאליק, ברדיצ'בסקי, ברנר (1997); מבוא לספרות הדקאדנס באירופה (1999); סימבוליזם בשירה המודרנית (2000); מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים (2007, בתרגום לאנגלית 2010), לאה גולדברג מונוגרפיה (2012), ההקשר הרוסי של הספרות העברית (2020) וכן ספרי הדרכה לתלמידים ולמורים לספרות. ספרה על ביאליק והספרות הרוסית בת זמנו הופיע בתרגום לרוסית, (2013). ספרה על יחסים בין יהודים לנוצרים בספרות העברית והיידיש הופיע באנגלית (2000)
פרסמה גם מספר רב של רשימות ביקורת ספרותיות (קובצו בספר טעמי הקריאה 2006) ומסות בענייני תרבות, יהדות ומוסר (קובצו בספר קריאות ושריקות, 2005).
פרסמה שמונה עשר קובצי שירים: לולי היה עלי למהר (מילי – הוצאה עצמית 1971 ); לקחת אוויר (מסדה 1978); רק הירוק (הקיבוץ המאוחד 1981); מתנות קופצות (הקיבוץ המאוחד 1984); ובצפיפות (הקיבוץ המאוחד 1990); הלא (כרמל 1998); לילה, בוקר (שירים ותרגומים, כרמל 2000, עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דויד); מזון (כרמל 2002); הבראה (הקיבוץ המאוחד 2004); השתוות: מבחר ושירים חדשים (הקיבוץ המאוחד 2010); חקוק באבן חתוך בעץ: 15 אפיטפים (אבן חושן 2010, עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דויד), תערוכת דיוקנים (אבן חושן, 2013), שריקה (הקיבוץ המאוחד, 2014), מוֹתָר (2015) בלי הרבה דיבורים (2018), השגיאה המופלאה (2020) הקשה והבשל (2023), אפיטפים (בדפוס , קתרזיס 2025). ערכה אסופה של שירי אהבה בגיל מתקדם בשם הזקן אוהב! הזקן אוהב! (2022) שיריה התפרסמו במוספים ספרותיים וכתבי עת רבים ונכללו באנתולוגיות רבות. על שירתה זכתה בפרסים רבים.
בתחום הסיפורת פרסמה כ 10 סיפורים וסיפורי ילדים שפורסמו בעיתונים וכתבי עת שונים; ספר ילדים (בקיץ זה יעבור, כתר, 1984). 18 סיפורים קובצו בספר מוסיקה (הקיבוץ המאוחד וספרא 2012). הספר תורגם לאנגלית על ידי אלומה הלטר: The Wall, לצרפתית על ידי אסתר יפרח Le Mur ולרוסית על ידי סבטלנה שנברון Музыка. חיברה ספר אוטוביוגרפי בצורת ראיון עם משה גנן, מה יש פה להסביר? (ספרא 2016). בשנת 2018 התפרסם רומן היסטורי פרי עטה בשם העשירים. ב 2022 הופיע תרגום לאנגלית בשם The Wealthy, שזכה לתגובות רבות בארץ ובעולם ולארוע בבית הנשיא. ב 2022 הופיע הקובץ מצאתי אותו באינטרנט הכולל שני סיפורי אהבה בגיל מתקדם. הסיפור הראשון זכה בפרס אתר אינטרנטי ועובד לתסריט. הספר תורגם לאנגלית בשם I Found him on the Interent ולרוסית Я нашла его в интернете בהוצאת ורמיה, מוסקבה. תרגומים לספרדית, אוקראינית ולפולנית של ספר זה בהכנה. פוסט מורטם – ספר אוטוביוגרפי (הקיבוץ המאוחד 2025)
תרגמה לעברית שירה, סיפורת ופילוסופיה מרוסית, צרפתית, אנגלית ויידיש. מרוסית: שירים של אולגה סדקובה, מזמורים ישנים (כרמל, 1998); ארבע פואמות של יוליה וינר, על כסף, על זקנה, על מוות וכו' (כרמל 2003); שירים ומסות פילוסופיות של ולדימיר סולוביוב (משמעות האהבה, כרמל 2006); כל כתבי איסאק באבל (3 כרכים, 2009-2010), לחיות עם הגאון: יומני סופיה טולסטוי (2018), זולייכה פוקחת עיניים (2020), בקבוק בים (שירים של זינאידה פלבונבה, 2021), הדף האחרון בחיי – התכתבות צ'חוב עם אולגה קניפר (בדפוס). מאנגלית: ספרה של זלדה כהן-ניומן, קדיה מולודבסקי (2022). מצרפתית: שירה סימבוליסטית (בתוך ספר השירים "לילה, בוקר") וספרה של מיריי הדס-לבל, הורדוס (2022).מיידיש: ספר שיריה של מלכה חפץ-טוזמן, גוהרת על עצמי (2013).
תרגומי שיריה הופיעו כספרים ברוסית (מזון בתרגום יוליה וינר, פטרבורג 2004; ריח אוגוסט בתרגום זויה קופלמן, מוסקבה 2014; שולחן כחול בתרגום אולגה עגור 2024); באנגלית (Night, Morning ניו יורק , 2008; The Ladder, ניו יורק 2014), בהונגרית (בתרגום אגנס גרגיי, בודפשט 2009 ) ובערבית (כאשר אני נשארת לבד בתרגום נעים עריידי, קהיר 2010). המקום הכואב ספר שירים תלת-לשוני (עברית-צרפתית-ערבית, בתרגום קולט סאלם, נעים עריידי ונידאא חורי) הופיע בפריס (2013); הזמן, ספר שירים בתרגום מופיד צידאוי, הופיע בערערה ב 2025. מבחר שירים בתרגום לספרדית (מאדריד-מונטריי 2014) מבחר שירים בתרגום לרומנית (2017) מבחר שירים בתרגום לגיאורגית (2019). תרגומים לגרמנית, פולנית, אוקראינית, איטלקית , שוודית, רומנית, ארמנית ויידיש נדפסו באנתולוגיות וכתבי עת שונים.
משתתפת באופן קבוע במופעי ספוקן וורד של פואטרי סלאם
שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, אלברט סופר, הגר רווה ויפעת נץ, יעל תאי, אלון שב, שושיה בארי-דותן (עיבוד של דניאל שפי לקול פסנתר וחלילית), אורי רווח, נועה שמר, אדם הפטר, עודד זהבי, רותם שרמן, נטע אלוני, שני מאיו, נתנאל זלבסקי, אביאל רובשוב ובוצעו על ידי יעלה אביטל עם שלישיית עתר, יעל תאי ומלווים, אורי רווח, רויטל גנות, אילת קולט, ואחרים.
הקימה ארגון חברתי בשם "ירושלים שקטה". שיתפה פעולה עם "צפירע", האגודה המקבילה בתל-אביב
לספרים ופרסומים בקטלוג הספרייה הלאומית בירושלים: לחצו כאן.
כתובת אימייל: baryosef@bgu.ac.il
טלפון: 050-9387870
ליצירת קשר באמצעות – Whatsapp ניתן ללחוץ על הסמל.
