עמוד ראשי
חמוטל בר-יוסף נולדה בשנת 1940 בקיבוץ תל-יוסף, ועד 1948 גרה בבית אלפא, תל-עדשים, בית זרע, כפר ורבורג ועין ורד. הוריה עלו לארץ מאוקראינה בשנת 1936. רוב בני משפחתם נספו בשואה. ביולי 1948 נהרג בנם היחיד במלחמת השחרור. גרה בירושלים החל משנת 1976.
עבדה כמורה לספרות בבתי ספר תיכוניים ובאגף לתכניות לימודים של משרד החינוך. בשנים 2004-1987 עבדה כמורה וחוקרת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, והקימה שם מסלול לימודים לתואר שני בכתיבה יוצרת. בעלת דרגת פרופסור מן המניין. פרסמה 7 ספרי מחקר (מהם אחד הופיע בתרגום לאנגלית ואחד בתרגום לרוסית) ועשרות מאמרים בעברית ובשפות אחרות, בעיקר בתחום ההקשר הרוסי של הספרות העברית ובתחום הזיקה של הספרות העברית למיסטיקה. פרסמה גם מספר רב של רשימות ביקורת ספרותיות (קובצו בספר טעמי הקריאה 2006) ומסות בענייני תרבות, יהדות ומוסר (קובצו בספר קריאות ושריקות, 2005). לימדה ספרות עברית גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות בקייב, מוסקבה, ניו יורק, שטוקהולם, פוזנן, וכן במכון הרטמן בירושלים ובמכללת הרצוג באלון שבות.
פרסמה ספרי מחקר ספרותי: מטאפורות וסמלים ביצירתו של א"נ גנסין (1987); על שירת זלדה (1988, 2006); הרשימה כז'אנר של מערב מריאליזם לסימבוליזם (1989); מגעים של דקאדנס (1997); מבוא לספרות הדקאדנס באירופה (1999); סימבוליזם בשירה המודרנית (2000); מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים (2007, בתרגום לאנגלית 2010), לאה גולדברג מונוגרפיה (2012), וכן ספרי הדרכה למורים לספרות.
פרסמה שישה עשר קובצי שירים: לולי היה עלי למהר (מילי – הוצאה עצמית 1971 ); לקחת אויר (מסדה 1978); רק הירוק (הקיבוץ המאוחד 1981); מתנות קופצות (הקיבוץ המאוחד 1984); ובצפיפות (הקיבוץ המאוחד 1990); הלא (כרמל 1998); לילה, בוקר (שירים ותרגומים, כרמל 2000, עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דויד); מזון (כרמל 2002); הבראה (הקיבוץ המאוחד 2004); השתוות: מבחר ושירים חדשים (הקיבוץ המאוחד 2010); חקוק באבן חתוך בעץ: 15 אפיטפים (אבן חושן 2010, עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דויד), תערוכת דיוקנים (אבן חושן, 2013), שריקה (הקיבוץ המאוחד, 2014), מוֹתָר (2015) בלי הרבה דיבורים (2018), השגיאה המופלאה (2020). וכן ספר ילדים (בקיץ זה יעבור, כתר, 1984) וכ-10 סיפורים וסיפורי ילדים שפורסמו בעיתונים וכתבי עת שונים. 18 סיפורים קובצו בספר מוסיקה (הקיבוץ המאוחד וספרא 2012). הספר תורגם לאנגלית על ידי אלומה הלטר: The Wall ולצרפתית על ידי אסתר יפרח Le Mur . ספר אוטוביוגרפי בצורת ראיון עם משה גנן, מה יש פה להסביר? (ספרא 2016). בשנת 2018 התפרסם רומן היסטורי פרי עטה בשם העשירים.
על שירתה זכתה בפרס אקו"ם (1987), פרס קרן תל-אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990), פרס ויצ"ו לאשה היוצרת (1999), פרס הנשיא (2002), פרס ברנר (2005), פרס עמיחי (2010) פרס רמת גן (2012), פרס אקו"ם למפעל חיים (2013). על קובץ סיפוריה מוסיקה זכתה בפרס אס"י (איגוד הסופרים בישראל 2011).
תרגמה לעברית שירה, סיפורת ופילוסופיה מרוסית, צרפתית ואנגלית. תרגומיה מרוסית כוללים שירים של אולגה סדקובה, מזמורים ישנים (כרמל, 1998); ארבע פואמות של יוליה וינר, על כסף, על זקנה, על מוות וכו' (כרמל 2003); שירים ומסות פילוסופיות של ולדימיר סולוביוב (משמעות האהבה, כרמל 2006); כל כתבי איסאק באבל (3 כרכים, 2009-2010), לחיות עם הגאון: יומני סופיה טולסטוי (2018), זולייכה פוקחת עיניים (2020), בקבוק בים (שירים של זינאידה פלבונבה, בדפוס). תרגמה מאנגלית את ספרה של זלדה כהן-ניומן קדיה מולודבסקי (בדפוס), מצרפתית את ספרה של מיריי הדס-לבל, הורדוס (בדפוס).
תרגומי שיריה הופיעו כספרים ברוסית (מזון בתרגום יוליה וינר, פטרבורג 2004; ריח אוגוסט בתרגום זויה קופלמן, מוסקבה 2014); באנגלית (Night, Morning ניו יורק , 2008), בהונגרית (בתרגום אגנס גרגיי, בודפשט 2009 ) ובערבית (בתרגום נעים עריידי, קהיר 2010). ספר שירים תלת-לשוני (עברית-צרפתית-ערבית, בתרגום קולט סאלם, נעים עריידי ונידאא חורי) הופיע בפריס (2013). מבחר שירים בתרגום לספרדית (מאדריד-מונטריי 2014) מבחר שירים בתרגום לרומנית (2017) מבחר שירים בתרגום לגיאורגית (2019). תרגומים לגרמנית, אוקראינית, איטלקית , שוודית, רומנית, ארמנית ויידיש נדפסו באנתולוגיות וכתבי עת שונים.
שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלון שב, שושיה בארי-דותן (עיבוד של דניאל שפי לקול פסנתר וחלילית), אלברט סופר, אורי רווח, נועה שמר, אדם הפטר, עודד זהבי, רותם שרמן, נטע אלוני , ובוצעו על ידי יעלה אביטל עם שלישיית עתר, יעל תאי ומלווים, אלברט סופר, הגר רווה ויפעת נץ, אורי רווח, רויטל גנות, אילת קולט, ואחרים.
לצפייה ב-cv מלא (כולל ספרים ומאמרים מדעיים, ספרי שירה ופרוזה) לחץ כאן
כתובת אימייל: baryosef@bgu.ac.il