חמוטל בר-יוסף נולדה  בשנת 1940 בקיבוץ תל-יוסף, ועד 1948 גרה בבית אלפא, תל-עדשים, בית זרע, כפר ורבורג ועין ורד. הוריה עלו לארץ מאוקראינה בשנת 1936. רוב בני משפחתם נספו בשואה. ביולי 1948 נהרג בנם היחיד במלחמת השחרור.  גרה בירושלים החל משנת 1976.

עבדה כמורה לספרות בבתי ספר תיכוניים ובאגף לתכניות לימודים של משרד החינוך. בשנים 2004-1987 עבדה כמורה וחוקרת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, והקימה שם בשנת 1993 מסלול לימודים לתואר שני בכתיבה יוצרת. בעלת דרגת פרופסור מן המניין. החל מ 2003 פרופסור אמריטה.

פרסמה 10  ספרי מחקר  ועשרות מאמרים בעברית ובשפות אחרות:   מטאפורות וסמלים ביצירתו של א"נ גנסין (1987); על שירת זלדה (1988, 2006); הרשימה כז'אנר של מערב מריאליזם לסימבוליזם (1989); מגעים של דקאדנס: ביאליק, ברדיצ'בסקי, ברנר (1997); מבוא לספרות הדקאדנס באירופה (1999); סימבוליזם בשירה המודרנית (2000); מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים (2007, בתרגום לאנגלית  2010), לאה גולדברג מונוגרפיה (2012), ההקשר הרוסי של הספרות העברית (2020) וכן ספרי הדרכה למורים לספרות. ספרה על ביאליק והספרות הרוסית בת זמנו הופיע בתרגום לרוסית, 2013). ספרה על יחסים בין יהודים לנוצרים בספרות העברית והיידיש הופיע באנגלית (2000)

פרסמה גם מספר רב של רשימות ביקורת ספרותיות (קובצו בספר  טעמי הקריאה 2006) ומסות בענייני תרבות, יהדות ומוסר (קובצו בספר קריאות ושריקות, 2005).

לימדה ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות בקייב, מוסקבה, ניו יורק, שטוקהולם, פוזנן,  במכון הרטמן בירושלים, במכללת הרצוג באלון שבות, במכינה הקדם צבאית עין פרת.

פרסמה  שישה  עשר קובצי שירים:  לולי היה עלי למהר   (מילי – הוצאה עצמית  1971 ); לקחת אוויר  (מסדה 1978);  רק הירוק (הקיבוץ המאוחד  1981);  מתנות קופצות (הקיבוץ המאוחד 1984); ובצפיפות (הקיבוץ המאוחד 1990);  הלא (כרמל 1998);  לילה, בוקר (שירים ותרגומים, כרמל 2000, עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דויד); מזון (כרמל 2002);  הבראה  (הקיבוץ המאוחד 2004);  השתוות: מבחר ושירים חדשים  (הקיבוץ המאוחד 2010); חקוק באבן חתוך בעץ: 15 אפיטפים (אבן חושן 2010, עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דויד), תערוכת דיוקנים (אבן חושן, 2013), שריקה (הקיבוץ המאוחד, 2014), מוֹתָר (2015) בלי הרבה דיבורים (2018), השגיאה המופלאה (2020) הקשה והבשל (2023). ערכה אסופה של שירי אהבה בגיל מתקדם בשם הזקן אוהב! הזקן אוהב!  (2022)   שיריה  התפרסמו במוספים ספרותיים וכתבי עת רבים ונכללו באנתולוגיות רבות. 

בתחום הסיפורת פרסמה כ 10 סיפורים וסיפורי ילדים שפורסמו בעיתונים וכתבי עת שונים; ספר ילדים (בקיץ זה יעבור, כתר, 1984)  .  18 סיפורים קובצו בספר מוסיקה  (הקיבוץ המאוחד וספרא 2012). הספר תורגם לאנגלית על ידי אלומה הלטר: The Wall,  ולצרפתית על ידי אסתר יפרח Le Mur .  ספר אוטוביוגרפי בצורת ראיון עם משה גנן, מה יש פה להסביר? (ספרא 2016). בשנת 2018 התפרסם רומן היסטורי פרי עטה בשם העשירים. ב 2022 הופיע תרגום לאנגלית בשם The Wealthy, שזכה לתגובות רבות בארץ ובעולם ולארוע בבית הנשיא. ב 2022 הופיע הקובץ מצאתי אותו באינטרנט הכולל שני סיפורי אהבה בגיל מתקדם. הוא תורגם לאנגלית   בשם

I Found him on the Interent  ולרוסית בהוצאת ורמיה , מוסקבה. הסיפור הראשון זכה בפרס אתר אינטרנטי ועובד לתסריט.

על שירתה זכתה בפרס אקו"ם (1987), פרס קרן תל-אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990), פרס ויצ"ו לאשה היוצרת (1999), פרס הנשיא (2002), פרס ברנר (2005), פרס עמיחי (2010) פרס רמת גן (2012), פרס אקו"ם למפעל חיים (2013). על קובץ סיפוריה מוסיקה  זכתה בפרס אס"י (איגוד הסופרים בישראל 2011). על הספר "העשירים" זכתה בפרס גולדברג.

 תרגמה לעברית שירה, סיפורת ופילוסופיה מרוסית, צרפתית, אנגלית ויידיש. מרוסית: שירים של אולגה סדקובה, מזמורים ישנים (כרמל, 1998); ארבע פואמות של יוליה וינר, על כסף, על זקנה, על מוות וכו' (כרמל 2003); שירים ומסות פילוסופיות של ולדימיר סולוביוב (משמעות האהבה, כרמל 2006); כל כתבי איסאק באבל (3  כרכים, 2009-2010), לחיות עם הגאון: יומני סופיה טולסטוי  (2018), זולייכה פוקחת עיניים (2020), בקבוק בים (שירים של זינאידה פלבונבה,  2021), הדף האחרון בחיי – התכתבות צ'חוב עם אולגה קניפר (בדפוס).   מאנגלית: ספרה של זלדה כהן-ניומן, קדיה מולודבסקי (2022).  מצרפתית: שירה סימבוליסטית (בתוך ספר השירים "לילה, בוקר") וספרה של מיריי הדס-לבל, הורדוס (2022).מיידיש: ספר שיריה של מלכה חפץ-טוזמן, גוהרת על עצמי (2013).

תרגומי שיריה הופיעו כספרים ברוסית (מזון בתרגום יוליה וינר,  פטרבורג 2004; ריח אוגוסט בתרגום זויה קופלמן, מוסקבה 2014); באנגלית (Night, Morning ניו יורק , 2008;  The Ladder, ניו יורק   2014), בהונגרית (בתרגום אגנס גרגיי, בודפשט 2009 )  ובערבית (בתרגום נעים עריידי, קהיר 2010). ספר שירים תלת-לשוני (עברית-צרפתית-ערבית, בתרגום קולט סאלם, נעים עריידי ונידאא חורי) הופיע בפריס (2013). מבחר שירים בתרגום לספרדית  (מאדריד-מונטריי 2014) מבחר שירים בתרגום לרומנית (2017) מבחר שירים בתרגום לגיאורגית (2019). תרגומים לגרמנית, אוקראינית, איטלקית , שוודית, רומנית, ארמנית ויידיש  נדפסו באנתולוגיות וכתבי עת שונים. 

שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלון שב, שושיה בארי-דותן (עיבוד של דניאל שפי לקול פסנתר וחלילית), אלברט סופר, אורי רווח, נועה שמר, אדם הפטר, עודד זהבי, רותם שרמן,  נטע אלוני ,  ובוצעו על ידי יעלה אביטל עם שלישיית עתר, יעל תאי ומלווים, אלברט סופר, הגר רווה ויפעת נץ, אורי רווח, רויטל גנות, אילת קולט,  ואחרים.

הקימה ארגון חברתי בשם "ירושלים שקטה" .

מפגשי שירה לכבוד המשוררת: חמוטל בר-יוסף

לצפייה ב-cv מלא (כולל ספרים ומאמרים מדעיים, ספרי שירה ופרוזה) לחץ  כאן

כתובת אימייל: baryosef@bgu.ac.il

טלפון 0509387870