במרחק הליכה של רבע שעה משתי גדותיה של המושבה הגרמנית, הסוהו התיירותית של ירושלים, ת"ק על ת"ק פרסה מכל פיוטיות וקדושה, נמצא אזור התעשייה של תלפיות. פעם היה ברחובו היחיד בית חרושת לעוגיות "הדר", וכל העצים באותו רחוב הדיפו ריח משכר של ביסקוויטים. עכשיו במקום בית החרושת יש קניון שגרתי שמתחרה עם קודמו, קניון האחים ישראל. לא רחוק משם, צמוד לחנות רהיטים עתיקים, נמצאת החנות הענקית של "מחסני חשמל", אלה שמשדרים ברדיו הודעות פרסומת שהמוסיקה שלהן צעקנית מדי לטעמי, אבל כנראה מועילות למכירה, ויש להודות: אמינות.
לשם לקחתי את זוג ידידיי הפריסאים, שכמו יהודים רבים אחרים המתגוררים בצרפת החליטו לקנות דירה בישראל, ואם בישראל – אז כמובן בירושלים. שתהיה. אז עכשיו הם זקוקים למקרר, מכונת כביסה, כיריים חשמליות, מיקרוגל, טוסטר אובן.
שניהם אקדמאים, שניהם חובבי ספרות, ומוסיקה, בעלי טעם אמנותי מעולה. שניהם מבקרים בבית כנסת בפריס בשבת ובחגים, שניהם דוברי עברית. שניהם מאזינים באופן קבוע לחדשות מישראל בטלוויזיה וברדיו, לכן הם היססו אם ללכת לקנות ב"מחסני חשמל".
- את בטוחה שזה מתאים לנו?
- אני לא מכירה מקומות אחרים, אני קונה שם בדרך כלל, זה נוח ולא יקר. השלמתי עם התדמית הישראלית הלא מחמיאה שלי.
נכנסנו לאולם המכירות הענקי. רוב הקונים והקונות היו פלשתינאים או יהודים חרדים, מה שמבחינתי אישר את השערתי שהמחירים כאן לא מוגזמים.
הבחור שניגש לעזור לנו (אנחנו לא אומרים "לשרת") בהליכה מתנדנדת היה כבן שלושים, מתחת לחולצת המדים הצהובה והלא נקייה בלטה כרס ענקית, פניו היו מכוסים זיפי זקן שצמח פרא, ועל ראשו כיפה שחורה. הוא הוביל את ידידיי בזריזות בג'ונגל האינסופי של מכונות מבהיקות, וענה בחסכנות על שאלותיהם המודאגות כשהוא נעלם מדי פעם לזמן בלתי מוגבל.
בסופו של דבר הם קנו כל מה שהיה נחוץ להם, ולפני שנפרדו מהבחור וניגשו לקופה, מצאו צורך לומר לו "תודה רבה".
- בשמחה ובטוב לבב, אמר הבחור.
- זה כתוב בתורה: שחייבים לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב! נרעש ידידי מהתשובה הלא צפויה. וכדי להיות בטוח שאוזניו לא הטעו אותו חזר ואמר: "תודה רבה לך".
- בשמחה ובטוב לבב, חזר הבחור ואמר בשביעות רצון עצמית נינוחה.
- אתה יודע איפה זה כתוב? הזדעק ידידי בהתרגשות.
- בדיוק אני לא יודע, זה כתוב באיזשהו מקום.
- בתורה ! בתורה! אמר לו ידידי ועשה לעומתו צעד שגרם לי לחשוש שהוא רוצה לחבק אותו.
- בתורה, בטח בתורה, אמר הבחור כשהוא מגרד קצת את כרסו, כתוב שאם אתה לא תעבוד את השם בשמחה ובטוב לבב, אז תצטרך להיות עבד לאויביך, משהו כזה.
- זה בספר דברים, פרק כח , תרם צעיר חרדי שעמד לא רחוק מאתנו ולצדו אישה בהריון מתקדם, אבל הכוונה היא שאם לא עבדתם את השם כשהייתם שמחים וטובי לבב, כשהיה לכם טוב – אז יבוא לכם העונש.
- אבל אפשר גם לפרש באופן חסידי: שכמו שהשמחה היא עבודת השם כך גם טוב-הלבב, שלהיות טוב לב זאת מצווה, אמרה פתאום אשתו .
- זה יכול לקרות רק בישראל, אמר ידידי בהתמוגגות.
- רק בירושלים, תיקנה אותו אשתו המעשית, הדייקנית.
השאר תגובה