אַתְּ אֲנָפָה גֵּאָה בַּעֲרָפֶל
גּוּפֵךְ נוֹצָה וּמֶשִׁי זַךְ.
בְּלִי לְהָנִיעַ אֵבֶר
אַתְּ דּוֹאָה אֶל אֲרָצוֹת קְסוּמוֹת.
גּוּפִי, אַדְמַת הָעֵמֶק הַכְּבֵדָה
לַשָּׁוְא אֶמְתַּח צַוָּאר
חָלַפְתָּ עָבַרְתְּ.
אֲנִי מַקְשִׁיב לְמַעְגַּל הַיָּמִים
עַד הַקַּיִץ הַבָּא.
השאר תגובה